המכללה האזורית נ' חב' שערי צפת בע"מ על ידי מנהלה ראובן עמ ואח'

החלטה

1.בפניי בקשה של עו"ד שמשון רוקח – כונס נכסים – (להלן: "עו"ד רוקח"), ליתן הוראות כדלקמן:

א.להורות כי כונס הנכסים הנוסף בתיק זה – עו"ד בנימין מ' שגיב – (להלן: "עו"ד שגיב") סיים את תפקידו ככונס נכסים בתיק.

ב.להורות לרשם המקרקעין בנצרת לרשום הערה בדבר כינוס נכסים, לפיה עו"ד רוקח הינו כונס הנכסים על המקרקעין.

ג.להורות לבנק לאומי סניף 678 חשבון 93873-55 (להלן: "חשבון הכינוס"), לגרוע את שמו של עו"ד שגיב מהחשבון, וכי עו"ד רוקח הינו בעל זכות החתימה יחיד בחשבון הכינוס.

ד.לאשר לעו"ד רוקח לשלם כספים שנצברו בחשבון הכינוס לנושי חברת שערי צפת על פי הפירוט הנקוב בבקשה. בנוסף, נדרש בית המשפט לפסוק תשלום לעו"ד רוקח שכר טרחה בתיק, כפי שימצא בית המשפט לנכון, וזאת בהתחשב במכלול הפעולות המרובות והמיוחדות שנקט ונוקט הח"מ במסגרת עבודתו ככונס נכסים.

2.המבקשות בהליך העיקרי, שהן המכללה האזורית צפת והמכללה האקדמית צפת (להלן: "המכללה"), הגישו בקשה בדרך של המרצת פתיחה, בה עתרו, בין היתר, להצהיר כי הסכם המכר בין המכללה לבין חברת שערי צפת (להלן: "החברה") מיום 18/12/06, בדבר מכירת המקרקעין הרשומים בשם המכללה, הופר הפרה יסודית על ידי החברה, וכי הוא בטל ומבוטל.

3.בדיונים המקדמיים שהתקיימו בהליך העיקרי, הגיעו הצדדים בתאריך 07/09/09 לידי הסדר, אשר ניתן לו תוקף של פסק דין, על פיו מונו ב"כ הצדדים עו"ד שגיב ועו"ד רוקח ככונסי נכסים מטעם בית המשפט, לצורך מכירת זכויות המכללה במקרקעין, לקונה שהחברה תזמן בפני כונסי הנכסים, וזאת בכפוף לזכויות בנק דיסקונט, כפי שנטען על ידו. באותו הסכם נקבע, כי הצדדים מסכימים כי במידה והמכירה תתבצע במסגרת אותו סעיף, הרי העברת תשלום של 1,550,000 ₪ למכללה בתוך פרק זמן של 60 יום, תחשב השלמת העסקה, והזכויות תועברנה לחברה, בכפוף לזכויות בנק דיסקונט, אולם היה ועד ליום 06/11/09 לא תושלם העסקה, הרי שיבוטל מינויים של עורכי הדין שגיב ורוקח ככונסי נכסים, ובמקומם ימונה עו"ד שגיב ככונס נכסים למכירת הנכס ולחלוקת התמורה בגינו.

4.מייד לאחר שניתן פסק הדין, החלו להתעורר מחלוקות רציניות בין כונסי הנכסים בינם לבין עצמם, וזאת בנוגע לאופן מימוש ההסדר, אשר ניתן לו תוקף של פסק דין. בעקבות זאת, הוגשו מספר בקשות למתן הוראות, אשר בחלקן נדונו בפניי, ובחלקן האחר הגיעו הצדדים לידי הבנה, אשר בעקבותה נמחקו הבקשות. אין בכוונתי, במסגרת בקשה זו, להתייחס לכל השתלשלות העניינים שהתנהלו בין הצדדים, עם זאת ראוי להדגיש, כי ביום 24/11/09 הוגשה בקשה מוסכמת על ידי שני כונסי הנכסים למכירת הנכס לצד ג' על פי נוסח החוזה שצורף לבקשה, וביום 02/12/09 אישרתי את מכירת הנכס על פי אותו חוזה מצורף.

5.בדיון שהתקיים בפניי ביום 09/06/10 במעמד שני כונסי הנכסים, הורתי לעו"ד שגיב להגיש תגובה מפורטת לעניין הבקשה הנדונה, ועו"ד רוקח יגיש תגובה לתגובה. שתי התגובות הוגשו.

6.אקדים ואציין כבר עתה, כי הן בדיונים בפניי והן בתגובותיהם, השתלחו שני כונסי הנכסים זה בזה בצורה קשה, ולמעשה חלק ניכר מתגובתם עסקו הצדדים בסוגים שונים של "גידופים", ובהכפשות הדדיות. אין בכוונתי להתייחס להתנהלות זו, די לי אם אציין כי כנציגיו וכשליחיו של בית המשפט, על כונסי הנכסים לנהוג בכבוד הדדי ובאיפוק בעת ניהול ההליך, וניתן רק להביע צער רב על הדרך בה בחרו הצדדים להתנהל במקרה זה, דרך אשר לא הוסיפה כבוד למי מהם.

7.לעניין סיום תפקידו של עו"ד שגיב ככונס נכסים בתיק, הרי בהמשך להחלטתי מיום 16/02/10, ונוכח הסכמת הצדדים, כפי שבאה לידי ביטוי בתגובתם, אני נעתר לבקשה ומורה על שחרור עו"ד שגיב ככונס נכסים בתיק הנדון, פועל יוצא, הנני מורה לרשם המקרקעין בנצרת לרשום הערה בדבר כינוס נכסים, לפיה עו"ד רוקח הינו כונס הנכסים היחיד על הנכס. כמו כן הנני מורה לבנק לאומי לגרוע את שמו של עו"ד שגיב מחשבון הכינוס בבנק לאומי כמפורט לעיל, וכי עו"ד רוקח הינו בעל זכות החתימה היחידה בחשבון הכינוס.

בהקשר של סיום תפקידו של עו"ד שגיב ככונס נכסים, ביקש עו"ד שגיב בתגובתו כי החלטת בית המשפט תכלול הערה הפוטרת אותו מאחריות לפעולות בזיקה לנכס נשוא התובענה, לעסקאות ולהעברות של זכויות בו. לאחר שבחנתי את טענתו של עו"ד שגיב, ובתגובתו של עו"ד רוקח, הגעתי למסקנה, כי אין בידיי לקבל טענה זו. לעו"ד שגיב אחריות מקצועית כשם שלעו"ד רוקח אחריות מקצועית לעניין כל הפעולות אשר נקט במסגרת תפקידו ככונס נכסים, ואין כמובן כל מקום לפטור אותו מפעולות אלו, במיוחד לאור המחלוקות הרבות שנתגלעו בין כונסי הנכסים, והעובדה כי בית המשפט לא אישר את כל הפעולות האלו. אדגיש מעבר לנדרש, כי רצונו של עו"ד שגיב לקבל מחד תשלום שכ"ט עבור כל הפעולות שביצע ככונס נכסים בתיק, ומאידך לזכות בפטור משפטי בגין פעולות אלו, אינו מתקבל על הדעת, הרי ידוע כי יכולתו של בית המשפט הוא לפטור את עו"ד שגיב מאחריות החל מיום סיום תפקידו ואילך, על כן הנני מבהיר כי עם סיום תפקידו של עו"ד שגיב ככונס נכסים מטעם בית המשפט, אין הוא אחראי יותר לפעולות בזיקה לנכס נשוא התביעה, לעסקאות ולהעברות של זכויות, וזאת מיום סיום תפקידו ואילך.

8.אשר לקביעת גובה שכ"ט כונסי הנכסים. קיימת הלכה פסוקה כי שכר הטרחה המקובל של כונס נכסים צריך לנוע בין 6% ל- 10% משווי העסקה, כאשר בית המשפט, יתחשב בכל מקרה בתקופת פעילותו של הכונס ובמאמץ שהושקע על ידו (בר"ע 3015/02 עו"ד שלמה ובר, כונס נכסים נ' ליאוניד אדמסקי ואח' (פורסם בנבו); ה"פ 1362/01 דמארי אילן עו"ד- כונס נכסים נ' שרון אהרון ואח' (פורסם בנבו)).

עם זאת נקבע גם:ו

"כאשר ערכו של הנכס נשוא הכינוס גבוה במיוחד, רשאי ראש ההוצאה לפועל לקבוע שכר שיהיה נמוך מאמות המידה שנקבעו בהלכה הפסוקה, גם אם פעולות הכינוס תבעו מאמץ מקצועי ניכר והליכי ביצוע מוגברים.

השעורים שנקבעו בהלכה הפסוקה באים בגדרן של אמות מידה כלליות, והן מתמלאות בתוכן ענייני לפי המערכת העובדתית המיוחדת לכל מקרה, ערכם של המקרקעין נשוא הכינוס הוא רכיב חשוב בקביעת שכר הטרחה של כונסי הנכסים אך לא רכיב יחיד ומרכזי. במקרה שבו קביעת שכר הטרחה לפי ערך המקרקעין בלבד, נראית בלתי סבירה על פניה בהיותה גבוהה מדי או נמוכה מדי - יהיה על ראש ההוצאה לפועל להפעיל שיקול דעת, לשקלל את כל הנתונים הראויים ולקבוע את השכר המגיע על פי הנתונים המיוחדים."

(בר"ע 1469/93 נ. רוזנברג מברשות בע"מ נ' עו"ד דוד אשד ואח', לא פורסם).

לטענת עו"ד שגיב, ראוי לערוך מיצוע בין השיעורים הנהוגים של 6%- 10% ובין התמורה שכבר נקבעה בסך של 5,500,000 ₪, לבין התמורה המלאה הצפויה להתקבל עם אישור הבנייה ושהיא משקפת "ערך חוזה ואת היקף האחריות המקצועית של כונסי הנכסים – בסך 6,500,000 ₪. הממוצע המתקבל בגין ערכים אלו מביא לסכום של 490,000 ₪ אותו מבקש עוד שגיב לחלק בין שני כונסי הנכסים- 245,000 ₪ לכל אחד מהם- בתוספת כיסוי הוצאות ומע"מ. עוד מבקש עו"ד שגיב אישור הוצאות על דרך האומדנא בסך כולל של 2500 ₪ לכיסוי הוצאות שונות ובסך הכל סכום של 278,100 ₪.

מנגד, התנגד עו"ד רוקח לדרך חלוקה זו. עו"ד רוקח הסכים לדרך המיצוע המבוקש בכל הנוגע לאחוזי השיעורים הנהוגים לקביעת שכר הכונסים (בין 6%- 10%), אולם לשיטתו היות ומעורבותו של עו"ד שגיב בפעולות שננקטו במסגרת ההסכם היו מועטות ומינוריות, הרי שהוא אינו עומד במבחן "המאמץ המושקע" שצוין בפסיקה ושכרו צריך להיות בהתאם.